• Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon
כתבות

היצירה שגילתה לי את העולם המרתק של האמנות

15.5.2017

1/5
Please reload

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש תגיות
עקבו אחריי
  • Facebook Basic Square
  • YouTube Social  Icon

אליזבת ויז'ה לה ברן - הציירת שנלחמה לשנות את תדמיתה של מארי אנטואנט

אליזבת ויז'ה לה ברן הייתה אחת הציירות הכישרוניות ביותר במאה ה - 18. אליזבת הייתה אשת העולם הגדול, ציירת שטיילה לבדה בכל אירופה, בתקופה בה זה לא היה מקובל לנשים. אישה שהצליחה כנגד כל הסיכויים הפוליטיים והחברתיים המקובלים להפוך לציירת הדיוקנאות הכי מבוקשת בתקופתה. היא ציירה את שליטי המלוכה והאצולה האירופית: את מלך פולין, הצארית של רוסיה, ואפילו המלכה מארי אנטואנט הידועה לשמצה, פנתה אליה כדי שתנסה לשנות את תדמיתה. 

 

 

 

 

 

 

אליזבת ויז'ה לה ברן,

דיוקן עצמי עם סרט אדום, 1781,

מוזיאון לאמנות קימבל, טקסס

 

אליזבת נולדה בפריז ב – 16.4.1755, ללואי ויז'ה, צייר דיוקנאות משני אבל מקושר מאוד, ולז'אן מייסין, ספרית יפה ואדוקה. כמנהג התקופה, בגיל 3 חודשים, אליזבת הועברה להשגחת איכרה מינקת בכפר Epernon, ליד פריז, שם בילתה חמש שנים מחייה. 
בגיל 6 הוריה העבירו אותה למנזר, שם התגלה הכישרון שלה לציור. בגיל 11 חזרה לביתה. אביה החל ללמד אותה לצייר, אך לרוע המזל כמה חודשים לאחר מכן הוא נפטר מבליעת עצם של דג. לאחר פטירתו אמא של אליזבת התחתנה עם, ז'אן פרנסואה לה סבר, יהלומן בעל חנות אלגנטית. כאישה, היא לא יכלה להירשם לאקדמיה, לכן למדה רישום אצל הצייר גבריאל בריארד. כדי להתאמן אליזבת ציירה חברי משפחה מדרגה ראשונה, למשל את אחיה הצעיר, אטיין.

 

למרות שלא היה לה רישיון עסק היא פתחה סטודיו עצמאי בגיל 19 אך נאלצה לסגור אותו כמה חודשים לאחר מכן. מיד לאחר סגירת הסטודיו אזרה אומץ והגישה בקשה לחברות באקדמיית לוקאס הקדוש, בה היה חבר אביה בעבר והתקבלה.
כציירת רווקה יפה, בעלת קסם אישי ומוכשרת היא הוזמנה לארוחות ערב ולשיחות בסלונים האופנתיים של התקופה ואף קיבלה הזמנות לצייר דיוקנאות של אנשי החברה הגבוהה. בגיל 20 אביה החורג יצא לפנסיה והמשפחה שכרה דירה, בבית ברחוב דה קלרי, במלון דה לוברט, אז גר בו הצייר וסוחר האמנות ז'אן בפטיסט פייר לה ברן (1813 - 1748). לה ברן הוקסם מהציירת הצעירה והיפה, זמן קצר לאחר היכרותם הוא הציע לה נישואים. 

 

 

אליזבת ויז'ה לה ברן, דיוקן של אטיין ויז'ה,

1773 בקרוב, שמן על בד, 48X61 ס"מ,

מוזיאון לאמנות סנט לואיס, מיזורי

 

לזוג נולדה בת אחת בשם ז'ולי אך בסופו של דבר הנישואים נכשלו: לה ברן היה בזבזן, רודף שמלות, ומהמר מושבע. אליזבת החליטה להתקדם והגישה בקשה לחברות באקדמיה המלכותית של הציירים והפסלים, כדי שתוכל להציג את ציוריה בתערוכה הדו שנתית בסלון שבלובר. כדי להתקבל היא הציגה לשופטים את הציור השלום מחזירה את השפע, 1780.

ב - 31.5.1783, אליזבת קיבלה חברות מלאה הודות להתערבות הישירה של מארי אנטואנט, והציור נתלה באולם התצוגה של האקדמיה בלובר.
כשהייתה בסך הכל בת 23 המלכה מארי אנטואנט הזמינה אותה לצייר את הדיוקן שלה. אליזבת נהייתה הציירת האהובה על המלכה והציירת הרשמית שלה. במשך 6 שנים היא ציירה יותר משלושים דיוקנאות של המלכה ומשפחתה, אבל מצבה של המלכה הלך והתדרדר.

 

 

 

 

 

אליזבת ויז'ה לה ברן,

ז'ולי לה ברן עם מראה,

1787, שמן על פנל, 60X73 ס"מ,
אוסף פרטי

אליזבת ויז'ה לה ברן, השלום מחזירה את השפע, 1780, שמן על בד, 132X102 ס"מ, לובר, פריז

 

אליזבת ניסתה לשקם את הדמות המוכתמת של מארי אנטואנט ולעזור לה להדוף את העוינות הציבורית הגדלה כלפיה וציירה את הציור המפורסם מארי אנטואנט וילדיה, 1787. 

עם פרוץ המהפכה הצרפתית אליזבת הבינה שכציירת הדיוקנאות של מארי אנטואנט השנואה היא חייבת לעזוב את פריז. היא עלתה על כרכרה ציבורית ביחד עם בתה, ז'ולי, בת התשע, ועם האומנת שלה. אחיה ובעלה החליטו להישאר בצרפת. היא הייתה אז בת 34, ולא חשבה שהגלות שלה תהייה ארוכה ותימשך 12 שנים.
אליזבת נדדה באיטליה, בכל עיר היא התקבלה בכבוד רב על ידי האצולה המקומית, ברומא היא נבחרה כחברה באקדמיה הרומית של לוקאס הקדוש וקיבלה הזמנות רבות לדיוקנאות. 
אחרי שלוש שנים באיטליה נודע לה שבפריז הוסיפו את שמה לרשימת המהגרים, כלומר, היא איבדה את כל זכויותיה כאזרחית צרפתית. בעלה הגיש בקשה רשמית להסיר את שמה מהרשימה, אך עתירתו נדחתה. כעבור שנה, בשיא שלטון הטרור, במטרה להגן על עצמו ועל רכושו, בעלה הגיש בקשה לגירושין שאושרה. לאור הסכנה לחזור לצרפת אליזבת עברה לוינה בהזמנת השגריר האוסטרי, הרוזן ווילצ'ק.
בגיל 40, היא עברה לסנט פטרסבורג ברוסיה, בדרך עצרה גם בפראג, דרזדן, וברלין, שם קיבלה שפע הזמנות לציורי דיוקנאות והתעשרה.
עם סיום המהפכה הצרפתית, בעלה, חבריה ומעריציה ניסו לטהר את שמה. משלחת של אמנים הגישה עתירה לטובתה עם 255 חתימות של אמנים, סופרים ומדענים, העתירה התקבלה, והיא סוף סוף יכלה לחזור לפריז.
אליזבת חזרה לפריז בשנת 1802, כשהיא בת 47 והתקבלה בכבוד רב. כעבור שנה הרגישה שוב צורך לנדוד ונסעה ללונדון, חזרה לפריז ושוב טיילה בבלגיה, הולנד, שוויץ ודרום צרפת בכל מקום זכתה לכבוד ולהזמנות.
בגיל 64 השתקעה סופית בצרפת, וקנתה גם בית גדול בכפר לובסיין שליד ורסאי (בעתיד יציירו שם הציירים האימפרסיוניסטים). מכאן והלאה חילקה את זמנה בין הדירות בפריז לבית הכפר ואירחה בסלון האריסטוקראטי שלה מפורסמים מהתנועה הרומנטית. בגיל 74 כתבה את האוטוביוגרפיה שלה הנקראת "זיכרונות". 
אליזבת נפטרה בגיל 87, בדירתה בפריז ונקברה על פי בקשתה בבית הקברות הישן בלובסיין. השנה סוף סוף הבינו שהגיע הזמן לערוך לה תערוכה רטרוספקטיבית. התערוכה הוצגה בפריז, משם עברה 
לניו יורק ואחר כך עברה לאוטווה עד ספטמבר 2016. בתערוכה הוצגו 160 ציורים מתוך 900 ציורים שהכינה במשך חייה. לכבוד התערוכה נעשה גם סרט על חייה שהוקרן בצרפת.

 

אליזבת ויז'ה לה ברן, מארי אנטואנט וילדיה, 1787, שמן על בד,

195X270 ס"מ, ארמון ורסאי

 כל הזכויות שמורות לאורלי גונן

 

 

Share on Facebook